יום ראשון, 27 ביולי 2025
הסימנים יובילו אותך
הודעה מאדוננו ישו המשיח לנפש קטנה בספרד ב-27 בפברואר 2002
לאדם זה מתגלות התרחשויות בצורת דיבורים פנימיים. היא מבקשת להישאר אלמונית ויש לה מורה רוחני, כומר קתולי.
האדון:
בני/בתי, אני גואלך וחברך.
יקיר/י שלי, סלח לי על כך שהעליתי אותך ממיטתך כדי לגרום לך לכתוב. אבל אני רוצה לספר לך דבר שאת/ה מרגיש/ה כבר זמן מה ואינך מעז/ת לכתוב אותו: אלו הם הסימנים שיביאו אותך לתאריך האזהרה הגדולה.
אסור לך לשער או לחפש תאריכים, אבל הישארו ערניים לסימנים ולרמזים.
לפני האזהרה
סימן ראשון: בריחתו של האפיפיור מרומא והקבורה הכוזבת שלו, מינוי אנטי-אפיפיור.
סימן שני: קריסת שוק המניות ובהלת פיננסים.
סימן שלישי: תחילת המלחמה.
סימן רביעי: בריחת ציפורים ובעלי חיים מהטבע.
סימן חמישי: הצלב הלבן הגדול בשמים במשך שבעה ימים ושבע נצחונות.
סימן שישי: חדשות על התקרבות של כוכב שבי.
במהלך האזהרה
סימן שביעי: תחילת האזהרה הגדולה עם פיצוץ הכוכב השבי והענן הלבן שיכסה את כל כדור הארץ.
א. הגנו על החלונות ופתחים חיצוניים. נעלו את עצמכם בבתים ואל תצאו עד שהרעם יפסק. התפללו.
ב. ניגון אוניברסלי של כל בני האדם. החומר חדל לנוע ונשאר ללא תנועה. זה יהיה הזמן של אלוהים.
ג. פגיעת הכוכב השבי בכדור הארץ (!!!!! — לא, הוא לא יגע בקרקע), ורעידת אדמה גדולה, ואחריה רעד אחר עד סוף האזהרה והענן הלבן.
אחרי האזהרה
ד. בצורת גדולה שנגרמת על ידי הטמפרטורות הגבוהות שהביא הכוכב השבי.
ה. מחסור כללי במים ומזון.
ו. מגיפות: חרקים, צפרדעים, ארבה.
ז. קור גדול: הטמפרטורות יירדו ממינוס 15 למינוס 30 מעלות.
ח. האנטיכריסט וסימן החיה 666, עם השתלת שבבים אלקטרוניים והרדיפה של קתולים.
הנס הגדול
כדי לאשר שהאזהרה בא מאלוהים, וכך שכל נשמה תוכל לבחור צד: או עם אלוהים או עם השטן.
העונש הגדול
מלחמה גרעינית המונית.
הפגיעה של כדור האש (כוכב שבי נוסף).
שלושת ימי החושך.
השמדת כל אויבי אלוהים.
סוף תקופת הצר
זה יהיה הזמן של טיהור ותחילתם של שמים חדשים וארץ חדשה, עם מלכות השלום והאהבה למי שהישרדו וטוהרו על ידי המנפה.
אני אהיה המלך שלך ואמא שלי תהיה המלכה שלך.
ירושלים החדשה תרד מן השמים, ויהיו קשרים בין הנמצאים בשמים לבין הנמצאים על הארץ.
השטן ייכבל לאלף שנים, והחיים בממלכתי בארץ יהיו פשוטים וטבעיים, בהרמוניה בין בני אדם, ובינם לבין אלוהים.
הכנסייה תטוהר, והאפיפיור החדש יקבל את הוראותיו ישירות ממני.
האדון ממשיך:
בעת הזאת שבה אתה חי בה - בימים האחרונים – האמנת בדברי.
בממלכת השלום, שתחל בקרוב, תאמין בנוכחותי כתחייה שבכם, כי הנוכחות האוּכָרִיסטִית שיש לך עכשיו, אבדה בזעזוע ברובה.
לכן אמרתי:
“מתי יבא בן־האדם וימצא אמונה בארץ?” (לוקס 18:8)
נשמה קטנה – הו, אדוני, זה נורא ומפליא בו זמנית. זה מזכיר סיפור מופלא למי שסובלים היום בשביל חייך וקיום רצונך.
האדון עונה:
כן, בני. אבל אין כאן דבר “סיפור מופלא”, מלבד העיוורון של החברה הזאת שהגיעה לגבול שלה.
האב לא ירשה לשטן או לבני אדם לתפוס את מקומו.
אבל הוא לא ישמיד אותה כפי שעשה בזמן המבול. לא. היום ישנם “נוחים” רבים ובני משפחותיהם.
האב יעזוב קבוצות רבות מפוזרות ברחבי הארץ כדי להתחיל את ממלכת השלום.
החיים והחברה שבה אתה חי בה יעלמו.
נקראת לחיות אירועים גדולים ויוצאי דופן, כמו אלה שנאמרו כאן.
למרות כל זה נורא, כפי שאמרת, לעולם אל תאבד את האמונה בנוכחותי בקרבך, באוּכָרִיסט ובשכן שלך.
כי אמרתי “הנה אני עמכם עד קץ העולם”.
מה שאני מכריז לך כאן אינו סוף העולם, לא.
זהו סוף הזמן המשיחי, שיתפוס את מקומו בממלכתי על הארץ.
כשחייתי כבן־האדם אמרתי לפילטוס:
“ממלכתי אינה מן העולם הזה”, כי הבין אותה כממלכה חומרית, כמו זו של בני האדם המפתים את השטן, שבה קנאה ובגידה ופשע שולטים.
אבל ממלכת השלום שלי על הארץ החדשה לא תהיה כזאת:
אנשים יכבדו זה את זה, ישמרו אהבה אחד לשני ויבינו זה את זה.
הם יאהבו ויעריצו את אלוהים, ויתנו לו את הסגידה המגיעה לו.
ממלכת השלום שלי תהיה כמו גן העדן שאדם וחווה איבדו דרך חטאי מרדתם.
אני האדם החדש, ואמי היא החוָוה החדשה.
אהיה המלך והיא תהיה מלכת התקופה החדשה של השלום.
הכל יתחיל מחדש.
אשריי לאלה שמגיעים לשם, כי הם יראו אותי כפי שאני, תחייה.
נֵלֵךְ יַחַד וְנִשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן, כְּמוֹ שֶׁהֲבָטַחְתִּי לִשְׂלִיחַי בְּסֵעָדַת קוֹדֶשׁ.
אֲנִי מֶלֶךְ הַשָּׁלוֹם, וְכָל־הַחוֹיים בְּמַלְכוּת שָׁלוֹם שֶׁלִּי יִירְשׁוּ אֶת־שָׁלוֹמִי.
הֵם יִהְיוּ נֶאֱמָנִים לְאַהֲבַת אֱלֹהִים וְלְאַהֲבַת אַחֵיהֶם וְאָחוֹתֵיהֶם.
יִרְגְּשׁוּ בְּהָרְמוֹנִיָה עִם אָדָמִים וְעִם כָּל־הַטֶּבַע, שֶׁיְּחֻדֵּשׁ, אַךְ כְּמוֹ הַיְצוּרִים.
אֲנָשִׁים יִחְיוּ לִמְאֵה וּלְמֵאָה וַחֲמִישִׁים שָׁנִים.
כְּשֶׁיְּמוּתוּ, יַעֲלוּ הַגַּן עֲדֵן, כִּי הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ וְהַמָּוֶת הַשֵּׁנִי לֹא תִּהְיֶה־לוֹ שִׁילטוֹן עַל אַף אֲחָד מִבְּנֵי הַמַּלְכוּת שָׁלוֹם שֶׁלִּי בְּאַלְפִּי שָׁנִים.
לֹא־הַשָּׁמַיִם וְלֹא הָאָרֶץ יִהְיוּ כְּמוֹ עֲכָבָר.
אֵנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָר חָדָשׁ; הַכֹּל נֶאֱמַר בְּכִתְבֵי קוֹדֶשׁ, אַךְ אֲנִי מַסְבִּיר אוֹתוֹ לְךָ, כִּי רַבִּים דְּבָרִים לֹא הובָנוּ טוֹב וְלֹא הוּסְבְּרוּ.
יִשְׁמַע מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ אֹזְנַיִם, קוֹלוֹתִי.
עָכְשָׁיו, בְּנִי, הֶמְשֵׁךְ לִכְתוֹב וְלִפְתֹּחַ אֶת־הַסִּכּוּם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשִׂיתָ.
אַתָּה עושה טוֹב. לֹא תִּפְחָד.
הַמְּאוֹרוֹעוֹת שֶׁנּוֹדְּעוּ נִרְאִים כְּמוֹ רָע וְכְּאֵב, אַךְ בְּטַח בִּי, כִּי אֲנִי גּוֹאֲלֵךָ וְהָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲבוֹר אֶת־הַצְּלוּבָה לִפְנֵי הַקֻּמָה.
אֲנִי, גּוֹאֲלֵךָ וְאִמִּי קְדוֹשָׁה, שֶׁתִּגְאָל בְּכָל רֶגַע.
מְעוֹד אֲנִי נוֹסֵן לְךָ לְהָכִין אֶת־רוּחֲךָ וְלִחְיוֹת בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים מֵעַכְשָׁו.
גַּם אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ חומֶר, כְּדֵי שֶׁתִּפְגֹּשׂ בְּמַאֹרוֹעוֹת שֶׁהֻכְרְזוּ.
סוף.